#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסה. 1 מקום שנהגו לעשות פשוט או מקושר ואמר לשליח לעשות לו שטר ושינה ממנהג המדינה האם השטר כשר?<p dir=""rtl"">ומה הדין במקום שנהגו בשניהם וא&quot;ל לעשות פשוט והוא עשה מקושר ובמאי פליגי?</p>"	"אם שינה מהמנהג - ודאי פסול.<p dir=""rtl"">במקום שנהגו בשניהם וא&quot;ל פשוט - ת&quot;ק סבר דוקא א&quot;ל ואם שינה פסל, רשב&quot;ג אומר מראה מקום הוא לו ולכן אם שינה כשר.</p>"	בבא בתרא קסה.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסה. 2 'אמר אביי רשב&quot;ג ור&quot;ש ור' אלעזר כולהו ס&quot;ל מראה מקום הוא לו' היכן אמרו דבריהם?	"רשב&quot;ג: גט פשוט - מקום שנהגו בשניהם ואמר לשליח עשה לי פשוט ועשה לו מקושר.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש: בקידושין - אם הטעה לשבח מקודשת דא&quot;ל דינר זה של כסף ונמצא של זהב.</p><p dir=""rtl"">ר' אלעזר: גיטין - אמרה לשליח התקבל לי גיטי ממקום פלוני וקיבל במקום אחר.</p>"	בבא בתרא קסה.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסה. 3 עד אחד בכתב ואחד בע&quot;פ האם מצטרפים?<p dir=""rtl"">מה חדשה המשנה פשוט שכתוב בו עד אחד פסול?</p>"	"אליבא דריב&quot;ק - אפי' שנים בכתב ושנים בע&quot;פ לא מצטרפים. אליבא דרבנן - אביי פסל ואמימר הכשיר. אמימר שנה שר' ירמיה פשט להכשיר ורב אשי (שלכארה סובר כאביי) אמר שקאי על מילתא אחריני.<p dir=""rtl"">אביי ביאר את המשנה שאפ' שיש אחד בע&quot;פ נמי פסול. אמימר שהכשיר פי' את המשנה דקמ&quot;ל דשנים במקושר כאחד בפשוט.</p>"	בבא בתרא קסה.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסה: 1 מה שאלו את ר' ירמיה שבשביל זה החזירו אותו לבית המדרש (4)?<p dir=""rtl"">ומה הדין בשאלות אלו?</p>"	"אמימר: עד אחד בשטר ועד אחד בע&quot;פ מהו שיצטרפו - אליבא דת&quot;ק פשיטא שאין מצטרפים דאפי' שנים בכתב ושנים בע&quot;פ לא מצטרפין, אליבא דר' יהושע בן קרחא שאלו את ר' ירמיה וענה להם אני איני כדאי ששלחתם לי אלא כן דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו.<p dir=""rtl"">רב אשי: לא זה שאלו {דס&quot;ל דאין מצטרפין}, אלא שאלו שנים שהעידו אחד בב&quot;ד זה ואחד בב&quot;ד זה האם שני הב&quot;ד מצטרפין - אליבא דת&quot;ק דבב&quot;ד אחד לא מצטרפין ודאי שבשני ב&quot;ד לא יצטרפו, אלא לר' נתן דבב&quot;ד אחד מצטרפין שאלו על ב' ב&quot;ד, ופשט להם כנ&quot;ל שיצטרפו.</p><p dir=""rtl"">מר בר חייא: שנים שהעידו בב&quot;ד זה ושנים בב&quot;ד זה מהו שיבאו אחד מכל ב&quot;ד ויצטרפו - לר' נתן (וי&quot;ג ריב&quot;ק) דעדים מצטרפים ודאי שדיינים, לת&quot;ק הסתפקו האם יש לחלק בין דיינים לעדים, ופשט להם כנ&quot;ל שמצטרפין.</p><p dir=""rtl"">רבינא: שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם האם צריכים לכתוב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי או לא, ופשט להם כנ&quot;ל שצריכים.</p>"	בבא בתרא קסה:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסה: 2 זוזין מאה דאינון סלעים עשרים או שלושים, כסף, כסף דינרים ודינרים כסף, כסף בדינרים. זהב, זהב דינרים ודינרים זהב, זהב בדינרים, כמה חייב לו ומדוע (כלל ופרטים)?	"<p dir=""rtl"">יד בעל השטר על התחתונה ולכן נותן לו את הפחות. לכן:</p><p dir=""rtl"">זוזין מאה דאינון עשרים נותן עשרים, דאינון שלושים נותן מאה זוז (עשרים וחמישה דינרים).</p><p dir=""rtl"">כסף או זהב - נותן נסכא. כתב מטבע כסף או זהב - אין פחות מדינר, בכסף דוקא באתרא דלא נהיגי בפרוטות של כסף, ובזהב לעולם אין עושים פרטות של זהב. כסף דינרים ודינרים כסף וכן בזהב - אין פחות משנים.</p><p dir=""rtl""> {למסקנת רב אשי} דינרי היינו זהב, לכן, כסף בדינרי - חייב דינרי כסף בשווי ב' דינרי זהב, זהב בדינרי - חייב דהבי פריכא בשווי ב' דינרי זהב. דינרים היינו כסף, לכן, זהב בדינרים - מביא זהב בשני דנרי כסף (כסף בדינרים - לכאורה יביא כסף פירכא בשווי שני דינרים). </p><br /><br />"	בבא בתרא קסה:		י'
